ת"פ
בית משפט השלום תל אביב - יפו
|
20257-05-11
15/09/2013
|
בפני השופט:
דניאל בארי שופט בכיר
|
- נגד - |
התובע:
מדינת ישראל עו"ד אופיר אפריים
|
הנתבע:
1. יוסף מרדכי 2. דניאל סילברברג
עו"ד נס בן נתן עו"ד בועז אורן
|
גזר דין |
לאחר ניהול הוכחות הורשעו הנאשמים, שוטרים ששירתו ביחידת מתפ"א של משטרת ישראל, בעבירה של תקיפה הגורמת חבלה ממש בנסיבות מחמירות לפי סעיפים 380 ו - 382 (א) לחוק העונשין תשל"ז - 1977.
כפי שעולה מהעובדות שנקבעו בהכרעת הדין, נאשם מס' 1 פעל באלימות ממשית כלפי המתלונן בלא כל הצדקה.
נאשם 2 היה הרבה פחות אלים בשלבים הראשונים של התקרית ואף ניסה להרגיע את נאשם 1.
אולם, בשלב השני של התקרית גם נאשם זה פעל באלימות כלפי המתלונן והצטרף למעשיו של נאשם 1. כתוצאה מהאלימות שהופעלה כלפי המתלונן נגרמו לו המטומות, נפיחות סביב עין שמאל, שבר ברצפת הארובה בעין שמאל ושפשופים בקרקפת.
נאשם מס' 1 הוא אדם יליד 1983, נאשם מס' 2 הינו יליד 1981. שני הנאשמים הופנו לשירות המבחן. מהתסקיר בעניינו של נאשם 1 עולה כי הנאשם הינו רווק המתגורר ביחידת דיור סמוך לבית הוריו ביבנה. הוא שירת כ - 6 שנים כשוטר במשטרת ישראל וכן שירת כלוחם מג"ב. במסגרת שירותו הצבאי, מפקדיו ביחידת המתסערבים של מג"ב העריכו אותו כחייל יוזם, בעל משמעת עצמית, רציני, חרוץ וחברותי. הנאשם קיבל תעודת הערכה על ביצוע תפקידו כשוטר. הנאשם החליט לפרוש מהמשטרה בשנת 2010 ולהקים עסק עצמאי לשיפוצים בו עוסק היום.
הנאשם ציין כי בתקופה הרלוונטית לכתב האישום אביו חלה ומצבו התדרדר. הוא תפקד במסגרת כח שיטור במגרשי כדורגל שאופיין באלימות ובמתח מצד אוהדי שני הצדדים.
הנאשם הודה כי נהג כלפי המתלונן, שהיה פרובוקטיבי, באופן נזעם, אלים, לא מקצועי כתוצאה מהמתח הנפשי המצטבר בו היה נתון. כיום הנאשם חש חרטה וצער על כך. הנאשם מסר כי הוא מבין שנקט בדרך שגויה כשבחר לנהל משפט הוכחות לתפיסתו על רקע חששו מפיטוריו.
הנאשם מסר כי הוא מוכן לבחון אפשרויות לסיוע בתחום האלימות.
נוכח הדברים שצויינו לעיל, שירות המבחן התרשם כי הנאשם הוא אדם בעל ערכים נורמטיביים שביצע את העבירה על רקע לחץ אישי ושחיקה תעסוקתית מצטברת, השירות העריך כי הסיכוי שיסתבך בעתיד בעבירה דומה הוא נמוך. השירות המליץ לתת צו מבחן למשך שנה ולהטיל על הנאשם ביצוע של"צ בהיקף של 300 שעות.
בתסקיר בעניינו של נאשם 2 צויין כי הנאשם הינו בן 32, רווק המתגורר עם בת זוג במושב בית דגן.
הנאשם משרת מזה 8 שנים במשטרת ישראל, הנאשם עלה לארץ מרומניה בהיותו בן 6.
הנאשם סיים 12 שנות לימוד בתיכון מקצועי ללא תעודת בגרת ושירות שירות מלא בצה"ל.
הנאשם הכחיש גם בפני שירות המבחן מעורבות באלימות בתיק נשוא כתב האישום. בדברו האחרון בפניי ציין כי הטעות שלו היתה מתן גיבוי לנאשם 1 בתיק זה.
שירות המבחן המליץ להטיל על הנאשם ביצוע עבודות של"צ בהיקף 300 שעות.
מטעמו של נאשם 2 העיד מפקדו נצ"מ גולדברג שציין כי הנאשם הוא שוטר טוב המבצע את תפקידו בצורה טובה מאוד. הוא גם מונה על ידו כמתעד נוכח האמינות הגובהה שלו. המתעד תפקידו לצלם אירועים כדי שזה ישמש בסיס להפקת לקחים.
מטעמו של נאשם 1 העידה שכנה מבוגרת שציינה כי הנאשם הוא אדם טוב המסייע לה בכל בעיה שמתעוררת בביתה.
התביעה עותרת לגזור על נאשם מס' 1 שישה חודשי מאסר שירוצה בעבודות שירות, מאסר מותנה ופיצוי למתלונן.
התביעה סבורה כי מעשיו של הנאשם הם חמורים מאוד, יש בהם לא רק פגיעה בגופו ובנפשו של המתלונן אלא גם פגיעה בתדמית המשטרה ובאמון הציבור במשטרת ישראל.
התובע ציין כי לולא קבלת האחריות והצער שהביע נאשם זה וכן עברו החיובי היה מקום לגזור עליו עונש ממושך מאחורי סורג ובריח.